ספר סוכת דוד על מס' סוכה. דער ספר געפינט זיך נאך בכתב יד. א חיבור אויף גאנץ מסכת סוכה געשריבן דורך הגאון רבי דוד אופנהיים זצ"ל מפראג. וויל דער עולם צולייגן א פלייצע און מיר וועלן צוזאמען ארויסגעבן דעם חיבור לאור עולם? (אויב איינער ארבעט שוין דערויף, זאל ער מיר ביטע מודיע זיין, דא אדער אין אישי)
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט?כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...פאר מער זעהדא
דף ז' ע"א, שתיק רב. עיין במסכת בבא בתרא דף ס"ב ע"א בתוספות ד"ה ומודה רב, פירש בקונטרס [רשב"ם], קודם ששתק. משמע דבשתק מודי' להו, אף על גב דלקמן [שם ע"ב] שתק רבא לאביי אף על גב דלא הודה לו כו', הכא ליכא למימר הכי, דרב כהנא ורב אסי הוו כמו תלמידי חבר לרב, כדאמרינן [סנהדרין לו, ב] דלסבריה דרב לא הוו צריכי, וברוב מקומות רב מודה כששתק להן כו', עכ"ל.
ועיין נמי בחדושי הרמב"ן ז"ל על בבא בתרא [שם] שכתב על הא דשתיק רב, וכתב ר"ח ז"ל, דשתיקה כהודאה דמי. וכך שמעתי, דכל היכא דשתיק לה[ו] לרב כהנא ורב אסי, מודה להו, ולא אמרינן משום דלא חש לה, דכיון דרב כהנא ורב אסי לגמרי[ה] דרב צריכי, לסבריה לא הוו צריכי, מיחש הוא חאיש להו, וכי שתיק אודויי אודי להו כו', עכ"ל.
ואם מהכלל כולו יצא ואוד[ו]יי קא מודו דיעמידינו לאותו טפח כנגד ראש תור, אם כן לא פלטנו מזה שכתבנו דה"ל להגמרא לקבוע הך דאיתמר נמי וכו' וכן מורין בבי מדרשא וכו', מקודם שאמר ליה רב כהנא לרב ויעמידינו וכו', דהוה משמע לבתר דקאמר רב כהנא הכי חזרו בהו ואודויי קמודי' ליה, דהכי עדיף טפי, ומדאשכחן לשמואל משמיה דלוי וכן מורין בבי מדרשא דמעמידו כנגד היוצא, והש"ס קבע לההיא לבתר דשתיק רב, אלמא משום דלא חש ליה שתיק, וממילא אידחי קשיא דרב כהנא ורב אסי.
ועוד, אם נאמר דשתיקה כהודאה דמי, וכדקרו עליה דאבוה דשמואל במסכת כתובות [נא, ב] שרים עצרו במילין וכף ישימו לפיהם, אם כן וודאי דהלכתא כוותיה דרב, ואמאי הדר ביה רב כהנא ועביד עובדא בטפח שוחק וצורת הפתח דלא כרב.
דף ז' ע"א, שתיק רב. עיין במסכת בבא בתרא דף ס"ב ע"א בתוספות ד"ה ומודה רב, פירש בקונטרס [רשב"ם], קודם ששתק. משמע דבשתק מודי' להו, אף על גב דלקמן [שם ע"ב] שתק רבא לאביי אף על גב דלא הודה לו כו', הכא ליכא למימר הכי, דרב כהנא ורב אסי הוו כמו תלמידי חבר לרב, כדאמרינן [סנהדרין לו, ב] דלסבריה דרב לא הוו צריכי, וברוב מקומות רב מודה כששתק להן כו', עכ"ל.
ועיין נמי בחדושי הרמב"ן ז"ל על בבא בתרא [שם] שכתב על הא דשתיק רב, וכתב ר"ח ז"ל, דשתיקה כהודאה דמי. וכך שמעתי, דכל היכא דשתיק לה[ו] לרב כהנא ורב אסי, מודה להו, ולא אמרינן משום דלא חש לה, דכיון דרב כהנא ורב אסי לגמרי[ה] דרב צריכי, לסבריה לא הוו צריכי, מיחש הוא חאיש להו, וכי שתיק אודויי אודי להו כו', עכ"ל.
ואם מהכלל כולו יצא ואוד[ו]יי קא מודו דיעמידינו לאותו טפח כנגד ראש תור, אם כן לא פלטנו מזה שכתבנו דה"ל להגמרא לקבוע הך דאיתמר נמי וכו' וכן מורין בבי מדרשא וכו', מקודם שאמר ליה רב כהנא לרב ויעמידינו וכו', דהוה משמע לבתר דקאמר רב כהנא הכי חזרו בהו ואודויי קמודי' ליה, דהכי עדיף טפי, ומדאשכחן לשמואל משמיה דלוי וכן מורין בבי מדרשא דמעמידו כנגד היוצא, והש"ס קבע לההיא לבתר דשתיק רב, אלמא משום דלא חש ליה שתיק, וממילא אידחי קשיא דרב כהנא ורב אסי.
ועוד, אם נאמר דשתיקה כהודאה דמי, וכדקרו עליה דאבוה דשמואל במסכת כתובות [נא, ב] שרים עצרו במילין וכף ישימו לפיהם, אם כן וודאי דהלכתא כוותיה דרב, ואמאי הדר ביה רב כהנא ועביד עובדא בטפח שוחק וצורת הפתח דלא כרב.
א.JPG
ב.JPG
אשריך שזכית! ממך ילמדו וכן יעשו אחרים! @יידישע קהילות, איך האף פערזענליך אז עפעס וועט ווערן דערפון, כאטש איך קען זיך אויפן מאמענט נישט אונטערנעמען די ארבעט.
קוקנדיג אויפן אפגעטייפטן עמ' פון @חוח, זעט עס אויס זייער גוט געטייפט און מוגה, אבער איך וואלט אנגעמערקט אויף די לעצטע שורה פון רד"א'ס ווערטער, א מערקווירדיגע הערה:
גם בעמ' הקודם (דף ו ע"ב) האריך רבינו לבאר מדוע הדר ביה רב כהנא ועביד עובדא בטפח שוחק וצורת הפתח. אבל דבריו צ"ע, שהרי רב כהנא חבר רב אסי ששניהם הקשו "ויעמידנו כנגד ראש תור", הוא רב כהנא שהיה תלמיד חבר לרב, ואילו רב כהנא שבהמשך הסוגיא הוא רב כהנא רבו של רב אשי, שחי מאה שנים אחרי כן!
"גם שכלנו מתת אלקים הואואיסור גמור לצערו"(הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
הלוואי רופן זיך אנדערע אן הייס! ס'איז א געוואלדיגע זכייה!
איך ווייס נישט צו דו ווייסט, אבער - פאר דיינע צייטן - האבן מיר ב"ה מיט די הילף פון פילע אייוועלט וואלונטירן און מתנדבים ארויסגעגעבן עטליכע ספרים! קוק זיך אום אין דעם אפטיילונג.
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט?כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...פאר מער זעהדא
ס׳דא א מכון נצח יעקב וואס האט געהאט א פלאן צו ארבעטן אויף די ספרים פון רבי דוד און זיי האבן שוין ארויסגעגעבן צוויי ספרים יד דוד און שם דוד על התורה דארף מען נאר מאכן זיכער אז זיי ארבעטן נאכנישט אויף דיזע ספרים
חמרא טבא האט געשריבן:
ס׳דא א מכון נצח יעקב וואס האט געהאט א פלאן צו ארבעטן אויף די ספרים פון רבי דוד און זיי האבן שוין ארויסגעגעבן צוויי ספרים יד דוד און שם דוד על התורה דארף מען נאר מאכן זיכער אז זיי ארבעטן נאכנישט אויף דיזע ספרים
פלעגן עס דרוקן אין די גליון צוזאמען מיט ר' בנציון גאלדמאנ'ס מאמרים, פיוטים.
יידישע קהילות האט געשריבן:
אזוי אויך געפינט זיך א ספר בכת"י פון הגר"ד אופנהיים אויף מס' שבת.
מיטן נאמען "מועד שבת". אויך געפינט זיך א כת"י פון הגר"ד אפענהיים מיטן נאמען "מציאת דוד" על מס' בבא מציעא. "מי שילוח" על מס' גיטין. אויך איז דא א כת"י [בלי שם] אויף מס' חולין. א כת"י [בלי שם] על שיטות שונות ובמיוחד על מס' בבא בתרא.
דעם אמת'ער נאמען פונעם ספר איז יאסוכת דוד. אזוי ווי ס'שטייט אינעווייניג אין ספר בראשי העמודים (ווענדט זיך ווי א עמוד).
אבער ווי באקאנט האבן די בני אשכנז זיך געווארפן מיט איבריגע ו'וין, א בחינה פון בווין תתקטר... זיי שרייבן לדוגמא פרק חביות, אנשטאט חבית. ממילא האט דער כותב דא אויך געשריבן אמאלסוכתאון אמאלסוכות(יש להמליץ על זה יש אם למקרא וכו'...).
דאס ווארטהנפלאותהאט דער כותב צוגעלייגט אויפן שער בלאט, אלס מליצה פון הנופלת כמובן, אבער סתם אלס קאמפלימענט פארן חיבור, נישט אלס טייל פונעם שם הספר.
