חשמונאי מאן הוא
בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו. כפי שיוצא מספר חשמונאים א׳, נראה שמתתי׳ לא שרד מלחמת היוונים, ונטר בשנה הראשונה למרדו, ובניו המשיכו את אשר התחיל לעשות בעוז ובגבורה. ממלא מקומו היה בנו יוחנן.
במאמרנו נדון, מאן הוא ״חשמונאי״? האם המדובר…
למרבית הפלא נוסח התפילה שאנו מודים ומשבחים ביומין דחנוכה, המובא במחזור ויטרי, שונה הוא מנוסחנו, הגם שהשינוי אינו כי אם באות אחד, השינוי הוא גדול מאוד, ומשנה פני הדברים לגמרי. דבר זה אומר דרשונו. המדובר הוא בתחלת הנוסח, המובא שם: ״בימי מתתיהו כהן גדול וחשמונאיובניו.״ בשעה שמנסחנו משמע שמתתי׳ שהיה בנו של יוחנן, הוא הוא חשמונאי, ובניו המה בני מתתי׳. הרי שמלשונו של המחזור ויטרי, אנו למידים שהמדובר בשני אנשים שונים, האחד הוא מתתי׳ כהן גדול והשני הוא חשמונאי ובניו.
אשר על כן אמרנו, לקבץ פזורות ממה שמצאנו בדברי חז״ל, ולנסות להבין פני הדברים.
וזה אשר יצא ראשונה, עדות לדברי בעל המחזור ויטרי, מה שכתוב במסכת מגילה דף י״א עמוד א׳: ״במתניתא תנא: לא מאסתים - בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים - בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאיובניו, ומתתיה כהן גדול, לכלותם - בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, להפר בריתי אתם, - בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות, כי אני ה' אלהיהם - לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.״ אתה הראית לדעת, שגם לדעת חכז״ל, יש לנו את מתתי׳ כהן גדול, ולצדו חשמונאי ובניו.
בשתים עדים יקום דבר. במגלת תענית, הובא סיפור זו: ״בת אחת היתה ל מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדולוכשהגיע זמנה לינשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב.״ יש לציין שסיפור זה אינו מהמגילה עצמה, רק מה שנתוסף בתקופה מאוחרת בימי חז״ל.
הסיפור בהרבה הובא בשאילתות דרב אחאי, הובא במהדורת מירסקי (ירושלים תש״ך),שאילתא כ״ז ד״ה חרבם: ״חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה (תילים ל״ז ט״ו), א״ר יוחנן, אלו יונים שעשו מלחמה עם בית חשמוני. שבשעה שנכנסו יונים להיכל טמאו כל שמנים שבהיכל, ובת א׳ היתה לו ליוחנן כהן גדולוחנה שמה, שאין כיופיה בעולם, ומקודשת היתה ל אלעזר בנו של חשמוני, ואביו מגן ומשוח מלחמה היה. ובא א׳ מגדולי יונים ותפש אותה בבלוריתה והציעה ס״ת ובקש לבא עליה בפני אלעזר ארוסה, והיו ישראל מצפים להרי מזרח אולי יבאו להם גייסות של פרסיים, ואומר נשא עינינו אל ההרים מאין יבא עזרינו. א״ל חשמוני״כהן גדול, לא כך כת׳ (ירמיה י״ז ה׳ וז׳) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, ובָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיו״י וְהָיָה יו״י מִבְטַחוֹ?״ א״ל: ״הין. אלא מה תאמר שנעשה?״ א״ל: ״אני אומר לך הרי אני וז׳ בני, ואתה וג׳ בניך, הרי אנו כי״ב שבטים של ישראל, מובטחין אנו שהשם יעשה לנו נס למען שמו.״ כיון ששמע אלעזר כך, נתחזק ושלף סייף שלו, והתיז ראש של יוני, ואמר: ״עֶזְרִי מֵעִם יו״י עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.״
הרי לך לפניך, יוחנן כהן גדול אבי הכלה, לצד חשמוני ובניו, שאחד מהם הוא החתן אלעזר.
וכן הוא בספר המנהיג, הלכות חנוכה, עמוד תקכ״ח: ״מצאתי בירושלמי ובילמדנו, למה נסמכה פרשה בהעלותך לחנוכת המזבח, לפי שכיון שהקריבו שנים עשר נשיאים שלשבטים את קרבנן לחנוכת המזבח ולא הקריבו הלוים עגמה נפשם, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, דבר אל אהרן ואמרת אלי, בהעלותך את הנירות, יש להם חנוכה אחרת שיעשו בניו של מתתיהכהן גדול וחשמונאיובניו. אב״ן. ״
חשמונאי - יוחנן הראשון
עד עתה ראה ראינו, שאכן היה איש אחד ושמו חשמונאי.
אולם גם ראינו, שבשעה שבדברי חז״ל, במגלת תענית, ובמחזור ויטרי, המדובר במתתי׳ כהן גדול, הרי שבשאילתות, מוזכר יוחנן כהן גדול. שר דבר זה טעון בירור לפני עצמו. אולם, עלינו להעלות צד אחר, והוא שמתתי׳ עצמו הוא הוא הנקרא גם חשמונאי.
כן מצינו בספר אורחות חיים, הלכות חנוכה: ״ואין אומרים בו וחשמונאיובניו כי יוחנן הוא חשמונאי כמו שאומר בספר יוסיפון.״ הכונה כאן, שיוחנן אבי מתתי׳ הוא הוא הנקרא גם חשמונאי.
הנה מה שמביא מספר יוסיפון קצת תמוה לי, שהרי בספר יוסיפון ליוסף בן גוריון הכהן הנדפס ליתא כדבר זה. מה שמצאתי הוא בפרק כ׳: ״וישחיתו כל אשר מצאו עמו יהודה וישראל וימח כל אשר מצא שומר התורה מהם, רק אשר ברחו עם מתתיהו בן יוחנן בהר המודעית נמלטו שם עמו כי מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול חרפת הגוים לא נשא וישם את פניו לברוח מפניהם.״ ולא נזכר כלל השם חשמונאי. ואם הכוונה לכתבי יוסף בן מתתי׳ הכהן, הרי זאת מצינו בספריו. בקדמוניות היהודים י״ב, ו׳, א׳ כתוב: ״בעת ההיא היה איש אחד יושב במודיעין ושמו מתתיה בן יוחנן בן שמעון בן חשמונאי כהן ממשמר יהויריב.״ הרי שהיה נכדו של חשמונאי, ואולם אולי הכוונה להרכיב דבריו אלו עם משה שכתוב ראש ס׳ מלחמת היהודים, א׳, ד׳: ״ומתתיהו בן חשמונאי כהן מכפר שנקרא מודיעין.״ משמע שיוחנן אבי מתתי׳ היה נקרא חשמונאי.
כדברי האורחות חיים, מצינו בספר אבודרהם, חנוכה: ״בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, פירוש, יוחנן המכונה חשמונאי.״
חשמונאי - מתתיהו
אולם בדברי המאירי בפתיחה לבית הבחירה על מסכת אבות, כותב שמתתי׳ הוא הוא הנקרא החשמונאי: ״והמלכיות שבבית שני היו בדרך זה: שהבית נבנה בזמן מלכות כורש מלך פרס, והיו בני ישראל תחתיו עד שהוצרכו לעשות במקדש צורת שושן הבירה, ומלך זרובבל, ואחריו נחמיה התרשתא מזרע המלוכה. ל"ד לבנינו כיבש אלכסנדר עילם המדינה, ולבסוף ארבעים כיבש כל הממלכות, ושלטה מלכות יון בעולם, והניחו ירושלים לכבוד שמעון הצדיק כמו שביארנו, אלא שהיו כפופים להם עד שהוצרכו למנות למלכותם, ועשו שנת ראש החשבון שנת מ"א לבנין. ומשכה מלכותם קע"ד שנה, לבד מאותן שש שנים שמלכו בעילם, והיונים היו ממנים להם מלך. ולסוף קע"ד שנה, שהיה סוף רי"ד לבנינו, מרד מתתיה בן יוחנן כהן גדול, והוא הנקרא חשמונאי, באנטיכוס מלך יון ועמד הוא ובניו על הממונה שלו והרגוהו הוא וכל חילו בעזר הרומיים ועמדו הרומיים עמהם בנאמנות כ"ג שנים ואח"כ נשתעבדו בהם ונמשכה מלכות בית חשמונאי עם אותם כ"ג שנים ק"ג שנים והיו מהם הרבה מלכים חשמונאי והוא מתתיה בן יוחנן כ״גשמלך שנה אחת ואחר יהודה בנו שמלך ו' שנים ואחריו יהונתן אחיו של יהודה שש שנים ואחריו שמעון אחיו י"ז שנים ואחריו יוחנן בנו והוא הנקרא הורקנוסל"א שנים ואחריו ארוסטובלוס בנו שתי שנים...״ הרי הוא כותב פעמים, ״מתתיה בן יוחנן כהן גדול, והוא הנקרא חשמונאי״, ״חשמונאי והוא מתתיה בן יוחנן כ״ג שמלך שנה אחת״ , שמתתי׳ הוא הוא הנקרא חשמונאי.
הבה נעיין בדברי הפסיקתא רבתי, פיסקא ב׳: ״ולמה מדליק נרות בחנוכה, אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון, שנאמר וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות.״ הרי לנו דברים פשוטים, כדברי המאירי שחשמונאי עצמו, לא שרד לראות נצחון בניו. אולם אין מזה ראיה, שהמדבור במתתי׳, שהרי יתכןף שחשמונאי הוא איש אחר כפי שהבאנו בתחלת דברינו.
דרך אגב, אנו מתודעים כאן, לסיבה חדשה למה מדליקים שמונה נרות חנוכה, כי הדליקו אז במקדש מנורה אחרת בת שמונה קנים, וכמובן אין המדבור במנרוה שבהיכל, וכפי שנאמר בעל הנסים, והדליקו נרות בחצרות קדשיך!
היוצא מדברינו, ששלש דרכים בדבר, מאן הוא ״חשמונאי״:
[list=]איש ששמו חשמונאי - חז״ל במס׳ מגילה, מגילת תענית, שאילתות דרבי אחאי, מחזור ויטרי וספר המנהיג
יוחנן אבי מתתי׳ - יוסף בן מתתיהו, אורחות חיים, אבודרהם
מתתי׳ עצמו - מאירי
[/list]
בימי יוחנן בן מתתי׳?
אחרי לקטו דברי הנזכרים כעמיר גורנה, נוכחתי לדעת עוד דבר פלא.
הנה המאירי, שם ממשיך דבריו וכותב, שהכהן גדול הנזכר בתפלת חנוכה, הוא יוחנן ולא מתתי׳, ואלו דבריו: ״ובימי יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי, היה מן הנמצאים עמהם יוחנן בן מתתיה, והוא יוחנן כהן גדול הנזכר בתפילת חנוכה!״ הנה אנו אומרים בימי מתתיהו כהן גדול, ולפיו הנכון לומר בימי יוחנן בן מתתי׳.
ואם ירצה מאן דהו לחלוק על זה ולומר שאין פני הדברים כן, הא לכם דברי הנשר הגדול הרמב״ם, בהקדמתו לפי׳ משנה, כותב: הפרק הרביעי, מי מהם היו בדור אחד. והדור הרביעי, יוחנן בן מתתיה, ויהושע בן פרחיה, ונתאי הארבלי. והדור החמישי, חוני המעגל, ואליהועיני בן הקף, ויהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח. הפרק הששי… ויוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתתיה המפורסם המוזכר בתפלות בנצחונו על מלכי יון.״ הנה מדברי הרמב״ם כלשעצמו היה מקום לומר שדבריו עולים על מתתי׳ אבי יוחנן, אולם עם דברי המאירי הנ״ל, נראים פני הדברים שהמדובר ביוחנן עצמו, שהיה הכהן הגדול בעת הנצחונות של החשמונאים על היונים.
נוסח על הנסים שלנו
נוסחנו מקורו קדים כבר במסכת סופרים פרק כ׳: ״ואומרים בהודייה, וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאיובניו, כן עשה עמנו י״י אלהינו ואלהי אבותינו ניסים ופלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך אתה י"י הטוב; וניסי מרדכי ואסתר מזכירין אותן בהודייה. ושניהם נזכרין בברכת הארץ.״
וכן הוא בסדר רב עמרם גאון, סדר חנוכה: ״ובחנוכה מתפלל שמונה עשרה ובהודאה מזכיר, על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות ועל הפדות ועל הפורקן שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאיובניו וכו׳.״
אולם קצת קשה לברר בדיור למי עולה תיבת חשמונאי, אם על יוחנן, או בנו מתתי׳, או אולי איש בפני עצמו..
התנצלות: המאמר נכתב בחפזון, ואוקיר תודה למי שיח`כימני בעוד מקורות קדומים הן לכאן והן לכאן, להגדיל תורה ולהאדירה.
במאמרנו נדון, מאן הוא ״חשמונאי״? האם המדובר…
- באיש ששמו חשמונאי
ביוחנן אבי מתתי׳
במתתי׳ עצמו
למרבית הפלא נוסח התפילה שאנו מודים ומשבחים ביומין דחנוכה, המובא במחזור ויטרי, שונה הוא מנוסחנו, הגם שהשינוי אינו כי אם באות אחד, השינוי הוא גדול מאוד, ומשנה פני הדברים לגמרי. דבר זה אומר דרשונו. המדובר הוא בתחלת הנוסח, המובא שם: ״בימי מתתיהו כהן גדול וחשמונאיובניו.״ בשעה שמנסחנו משמע שמתתי׳ שהיה בנו של יוחנן, הוא הוא חשמונאי, ובניו המה בני מתתי׳. הרי שמלשונו של המחזור ויטרי, אנו למידים שהמדובר בשני אנשים שונים, האחד הוא מתתי׳ כהן גדול והשני הוא חשמונאי ובניו.
אשר על כן אמרנו, לקבץ פזורות ממה שמצאנו בדברי חז״ל, ולנסות להבין פני הדברים.
וזה אשר יצא ראשונה, עדות לדברי בעל המחזור ויטרי, מה שכתוב במסכת מגילה דף י״א עמוד א׳: ״במתניתא תנא: לא מאסתים - בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים - בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאיובניו, ומתתיה כהן גדול, לכלותם - בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, להפר בריתי אתם, - בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות, כי אני ה' אלהיהם - לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.״ אתה הראית לדעת, שגם לדעת חכז״ל, יש לנו את מתתי׳ כהן גדול, ולצדו חשמונאי ובניו.
בשתים עדים יקום דבר. במגלת תענית, הובא סיפור זו: ״בת אחת היתה ל מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדולוכשהגיע זמנה לינשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב.״ יש לציין שסיפור זה אינו מהמגילה עצמה, רק מה שנתוסף בתקופה מאוחרת בימי חז״ל.
הסיפור בהרבה הובא בשאילתות דרב אחאי, הובא במהדורת מירסקי (ירושלים תש״ך),שאילתא כ״ז ד״ה חרבם: ״חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה (תילים ל״ז ט״ו), א״ר יוחנן, אלו יונים שעשו מלחמה עם בית חשמוני. שבשעה שנכנסו יונים להיכל טמאו כל שמנים שבהיכל, ובת א׳ היתה לו ליוחנן כהן גדולוחנה שמה, שאין כיופיה בעולם, ומקודשת היתה ל אלעזר בנו של חשמוני, ואביו מגן ומשוח מלחמה היה. ובא א׳ מגדולי יונים ותפש אותה בבלוריתה והציעה ס״ת ובקש לבא עליה בפני אלעזר ארוסה, והיו ישראל מצפים להרי מזרח אולי יבאו להם גייסות של פרסיים, ואומר נשא עינינו אל ההרים מאין יבא עזרינו. א״ל חשמוני״כהן גדול, לא כך כת׳ (ירמיה י״ז ה׳ וז׳) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, ובָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיו״י וְהָיָה יו״י מִבְטַחוֹ?״ א״ל: ״הין. אלא מה תאמר שנעשה?״ א״ל: ״אני אומר לך הרי אני וז׳ בני, ואתה וג׳ בניך, הרי אנו כי״ב שבטים של ישראל, מובטחין אנו שהשם יעשה לנו נס למען שמו.״ כיון ששמע אלעזר כך, נתחזק ושלף סייף שלו, והתיז ראש של יוני, ואמר: ״עֶזְרִי מֵעִם יו״י עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.״
הרי לך לפניך, יוחנן כהן גדול אבי הכלה, לצד חשמוני ובניו, שאחד מהם הוא החתן אלעזר.
וכן הוא בספר המנהיג, הלכות חנוכה, עמוד תקכ״ח: ״מצאתי בירושלמי ובילמדנו, למה נסמכה פרשה בהעלותך לחנוכת המזבח, לפי שכיון שהקריבו שנים עשר נשיאים שלשבטים את קרבנן לחנוכת המזבח ולא הקריבו הלוים עגמה נפשם, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, דבר אל אהרן ואמרת אלי, בהעלותך את הנירות, יש להם חנוכה אחרת שיעשו בניו של מתתיהכהן גדול וחשמונאיובניו. אב״ן. ״
חשמונאי - יוחנן הראשון
עד עתה ראה ראינו, שאכן היה איש אחד ושמו חשמונאי.
אולם גם ראינו, שבשעה שבדברי חז״ל, במגלת תענית, ובמחזור ויטרי, המדובר במתתי׳ כהן גדול, הרי שבשאילתות, מוזכר יוחנן כהן גדול. שר דבר זה טעון בירור לפני עצמו. אולם, עלינו להעלות צד אחר, והוא שמתתי׳ עצמו הוא הוא הנקרא גם חשמונאי.
כן מצינו בספר אורחות חיים, הלכות חנוכה: ״ואין אומרים בו וחשמונאיובניו כי יוחנן הוא חשמונאי כמו שאומר בספר יוסיפון.״ הכונה כאן, שיוחנן אבי מתתי׳ הוא הוא הנקרא גם חשמונאי.
הנה מה שמביא מספר יוסיפון קצת תמוה לי, שהרי בספר יוסיפון ליוסף בן גוריון הכהן הנדפס ליתא כדבר זה. מה שמצאתי הוא בפרק כ׳: ״וישחיתו כל אשר מצאו עמו יהודה וישראל וימח כל אשר מצא שומר התורה מהם, רק אשר ברחו עם מתתיהו בן יוחנן בהר המודעית נמלטו שם עמו כי מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול חרפת הגוים לא נשא וישם את פניו לברוח מפניהם.״ ולא נזכר כלל השם חשמונאי. ואם הכוונה לכתבי יוסף בן מתתי׳ הכהן, הרי זאת מצינו בספריו. בקדמוניות היהודים י״ב, ו׳, א׳ כתוב: ״בעת ההיא היה איש אחד יושב במודיעין ושמו מתתיה בן יוחנן בן שמעון בן חשמונאי כהן ממשמר יהויריב.״ הרי שהיה נכדו של חשמונאי, ואולם אולי הכוונה להרכיב דבריו אלו עם משה שכתוב ראש ס׳ מלחמת היהודים, א׳, ד׳: ״ומתתיהו בן חשמונאי כהן מכפר שנקרא מודיעין.״ משמע שיוחנן אבי מתתי׳ היה נקרא חשמונאי.
כדברי האורחות חיים, מצינו בספר אבודרהם, חנוכה: ״בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, פירוש, יוחנן המכונה חשמונאי.״
חשמונאי - מתתיהו
אולם בדברי המאירי בפתיחה לבית הבחירה על מסכת אבות, כותב שמתתי׳ הוא הוא הנקרא החשמונאי: ״והמלכיות שבבית שני היו בדרך זה: שהבית נבנה בזמן מלכות כורש מלך פרס, והיו בני ישראל תחתיו עד שהוצרכו לעשות במקדש צורת שושן הבירה, ומלך זרובבל, ואחריו נחמיה התרשתא מזרע המלוכה. ל"ד לבנינו כיבש אלכסנדר עילם המדינה, ולבסוף ארבעים כיבש כל הממלכות, ושלטה מלכות יון בעולם, והניחו ירושלים לכבוד שמעון הצדיק כמו שביארנו, אלא שהיו כפופים להם עד שהוצרכו למנות למלכותם, ועשו שנת ראש החשבון שנת מ"א לבנין. ומשכה מלכותם קע"ד שנה, לבד מאותן שש שנים שמלכו בעילם, והיונים היו ממנים להם מלך. ולסוף קע"ד שנה, שהיה סוף רי"ד לבנינו, מרד מתתיה בן יוחנן כהן גדול, והוא הנקרא חשמונאי, באנטיכוס מלך יון ועמד הוא ובניו על הממונה שלו והרגוהו הוא וכל חילו בעזר הרומיים ועמדו הרומיים עמהם בנאמנות כ"ג שנים ואח"כ נשתעבדו בהם ונמשכה מלכות בית חשמונאי עם אותם כ"ג שנים ק"ג שנים והיו מהם הרבה מלכים חשמונאי והוא מתתיה בן יוחנן כ״גשמלך שנה אחת ואחר יהודה בנו שמלך ו' שנים ואחריו יהונתן אחיו של יהודה שש שנים ואחריו שמעון אחיו י"ז שנים ואחריו יוחנן בנו והוא הנקרא הורקנוסל"א שנים ואחריו ארוסטובלוס בנו שתי שנים...״ הרי הוא כותב פעמים, ״מתתיה בן יוחנן כהן גדול, והוא הנקרא חשמונאי״, ״חשמונאי והוא מתתיה בן יוחנן כ״ג שמלך שנה אחת״ , שמתתי׳ הוא הוא הנקרא חשמונאי.
הבה נעיין בדברי הפסיקתא רבתי, פיסקא ב׳: ״ולמה מדליק נרות בחנוכה, אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון, שנאמר וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות.״ הרי לנו דברים פשוטים, כדברי המאירי שחשמונאי עצמו, לא שרד לראות נצחון בניו. אולם אין מזה ראיה, שהמדבור במתתי׳, שהרי יתכןף שחשמונאי הוא איש אחר כפי שהבאנו בתחלת דברינו.
דרך אגב, אנו מתודעים כאן, לסיבה חדשה למה מדליקים שמונה נרות חנוכה, כי הדליקו אז במקדש מנורה אחרת בת שמונה קנים, וכמובן אין המדבור במנרוה שבהיכל, וכפי שנאמר בעל הנסים, והדליקו נרות בחצרות קדשיך!
היוצא מדברינו, ששלש דרכים בדבר, מאן הוא ״חשמונאי״:
[list=]איש ששמו חשמונאי - חז״ל במס׳ מגילה, מגילת תענית, שאילתות דרבי אחאי, מחזור ויטרי וספר המנהיג
יוחנן אבי מתתי׳ - יוסף בן מתתיהו, אורחות חיים, אבודרהם
מתתי׳ עצמו - מאירי
[/list]
בימי יוחנן בן מתתי׳?
אחרי לקטו דברי הנזכרים כעמיר גורנה, נוכחתי לדעת עוד דבר פלא.
הנה המאירי, שם ממשיך דבריו וכותב, שהכהן גדול הנזכר בתפלת חנוכה, הוא יוחנן ולא מתתי׳, ואלו דבריו: ״ובימי יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי, היה מן הנמצאים עמהם יוחנן בן מתתיה, והוא יוחנן כהן גדול הנזכר בתפילת חנוכה!״ הנה אנו אומרים בימי מתתיהו כהן גדול, ולפיו הנכון לומר בימי יוחנן בן מתתי׳.
ואם ירצה מאן דהו לחלוק על זה ולומר שאין פני הדברים כן, הא לכם דברי הנשר הגדול הרמב״ם, בהקדמתו לפי׳ משנה, כותב: הפרק הרביעי, מי מהם היו בדור אחד. והדור הרביעי, יוחנן בן מתתיה, ויהושע בן פרחיה, ונתאי הארבלי. והדור החמישי, חוני המעגל, ואליהועיני בן הקף, ויהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח. הפרק הששי… ויוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתתיה המפורסם המוזכר בתפלות בנצחונו על מלכי יון.״ הנה מדברי הרמב״ם כלשעצמו היה מקום לומר שדבריו עולים על מתתי׳ אבי יוחנן, אולם עם דברי המאירי הנ״ל, נראים פני הדברים שהמדובר ביוחנן עצמו, שהיה הכהן הגדול בעת הנצחונות של החשמונאים על היונים.
נוסח על הנסים שלנו
נוסחנו מקורו קדים כבר במסכת סופרים פרק כ׳: ״ואומרים בהודייה, וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאיובניו, כן עשה עמנו י״י אלהינו ואלהי אבותינו ניסים ופלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך אתה י"י הטוב; וניסי מרדכי ואסתר מזכירין אותן בהודייה. ושניהם נזכרין בברכת הארץ.״
וכן הוא בסדר רב עמרם גאון, סדר חנוכה: ״ובחנוכה מתפלל שמונה עשרה ובהודאה מזכיר, על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות ועל הפדות ועל הפורקן שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאיובניו וכו׳.״
אולם קצת קשה לברר בדיור למי עולה תיבת חשמונאי, אם על יוחנן, או בנו מתתי׳, או אולי איש בפני עצמו..
התנצלות: המאמר נכתב בחפזון, ואוקיר תודה למי שיח`כימני בעוד מקורות קדומים הן לכאן והן לכאן, להגדיל תורה ולהאדירה.
בכבוד רב
יוסף נחמי׳ הכהן קוואדראט
בעל ה׳ קנקן׳
עורך ׳ געשיכטעליין׳ א׳-קמ״ז
יוסף נחמי׳ הכהן קוואדראט
בעל ה׳ קנקן׳
עורך ׳ געשיכטעליין׳ א׳-קמ״ז
