אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך:
זאת ועוד אחרת שם: וי"ל דא"כ לא הוי צריך למימר בין בחול בין בשבת [כיון דחד טעמא הוא] אלא הל"ל אין מדליקין סתם וכו' עכ"ל.
י"ל דלמא מש"ה צריך לפרש דבריו בין בחול בין בשבת דאי הוי אמר סתם אין מדליקין ה"א שיש שמנים שאסורין בשבת ומותרין בחול דעיין בש"ס בסמוך לו ונראה בריש שמעתתין בעי' מיני' אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק מי גזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו או לא אמר ליה אין מדליקין מאי טעמא לפי שאין מדליקין (פירש"י לפי שאין מדליקין בעינייהו גזרינן הא אטו הא עכ"ל). וכן הדין אם כרך דבר שאין מדליקין על דבר שמדליקין תרוייהו אסורין וגזרינן אטו בעינייהו. וכן הדין נמי בנירות של חנוכה בשבת דחד טעמא הוא משא"כ בחול י"ל שהוא מותר דזיל בתר טעמא דטעם בחנוכה בחול שאסור להדליק באלו שמנים שאסרו חכמים וכו' משום דכבתה זקוק לה וחיישינן שמא יפשע לפ"ז י"ל אם נתן בו שמן כ"ש או כרוך וכו' שמותר בחול דמה שאסור להדליק כשהוא בעין היא גופא גזירה שמא יפשע ואנן ניקום ונגזור אם נתן בו שמן דלמא אתא לאדלוקי בעינייהו דהוי גזירה לגזירה, ולא גזרינן גזירה לגזירה (ומפורש בהא שמעתין גופא גבי חלב מהותך וקרבי דגים שנותן לתוכו שמן כ"ש וכו' משני הש"ס היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה ע"ש).
לפ"ז אי הוי אמר סתם אין מדליקין ה"א דוקא בשבת אסור ע"י תערובת דשם אינו אלא חדא גזירה אטו בעינייהו ואם הוא בעין יבא לידי כבוי וכבתה זקוק לה ואין יכול להדליק בשבת וגם גזירה הטי' הוי ודאי כשאין ממשיך אחר הפתילה כמ"ש תוס' לקמן (דף ך"ד ע"א) בסוף הדיבור ד"ה גזירת י"ט אטו שבת ולא נכנס בכלל גזירה לגזירה. משא"כ בחול ה"א שמותר מטעם דהוי גזירה לגזירה לכן מפרש דבריו בין בחול בין בשבת ללמד דשניהם שוים לכל הלכותיהן דבחול ג"כ אסור ע"י תערובות והשוו חכמים את דבריהם.
ואם נפשך לומר דבר זה אי אפשר לאומרו דיש לדקדק על מה שמדייק בלשונו פתילות ושמנים שאמרו חכמים וכו' ולא אמר בקיצר פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת וכו' אלא קאי אדלעיל אשר ז"ל: בעי' מיני' אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא וכו' וא"כ שמנים שאמרו חכמים מיירי משמנים ופתילות בעינייהו ולא ע"י תערובת וזה מדייק רב הונא שמנים שאמרו חכמים וכו' דקאי נמי כשהן בעין, וע"י תערובות ס"ל לרב הונא שמותר באמת בין בחול בין בשבת.
זה אינו דא"כ אכתי הדרא קושיא תוס' לדוכתא והא דלא אמר סתם אין מדליקין דה"א הא דמדייק בלשונו שאמרו חכמים וכו' דקאי דוקא על שמנים ופתילות בעינייהו אבל ע"י תערובות מדליקין דוקא בחול דמידי טעמא לאסור ע"י תערובת משום דלמא ידליק בעינייהו והתם גופא גזירה שמא יפשע ואין גוזרין גזירה לגזירה אבל בשבת דחדא גזירה היא דלמא ידליק בעינייהו ואם מדליקן בעינייהו יבא לידי כיבוי וכבתה זקוק לה ואין יכול להדליק וה"א שאסור אפילו ע"י תערובות לכך מפרש דבריו וכו' ללמד בין בחול ובין בשבת דוקא שמנים שאמרו חכמים אסור דהיינו בעינייהו אבל ע"י תערובות מותר אפילו בשבת ועדיין מנא לי' לרבא דס"ל לרב הונא מותר להתשמש לאורה.
ויש ליישב דבאמת רב הוא אוסר כל השמנים אפילו ע"י תערובות וזהו איסור כולל בהא דאמר שמנים ופתילות שאמרו חכמים משמע אפילו נתן לתוכו שמן כל שהוא דהוי איסרו מוסיף דאלת"ה לא ה"ל לסתום אלא לפרש וא"כ אף אי הוי אמר סתם אין מדליקין ממילא שמעינן מיני' אפילו ע"י תערובות והא דתקשה לך דהוי גזירה לגזירה ילפינן סתום מן המפורש דבשבת גופי' נאסרו התערובת משום גזירה לגזירה דאף אם מדליק בעינייהו לא נאסר אלא מטעם שמא יטה כמו שפירש"י שאין נמשכין ואתי להטות עכ"ל ודוחק לחלק ולהעביר בין הגזרים דדוקא במקום דאיכא למיחש שיבא לידי איסור דאורייתא הוא דגזרינן גזירה לגזירה אבל במידי דרבנן לא גזרינן גזירה לגזירה וגם לפי מאי שכתבתי לעיל בשם תוספת כשאין נמשכין אחר הפתילה בודאי יטה ומ"ה מדייק רש"י בלשונו ואתי להטות ולא כתב 'שמא' יטה משום דודאי יטה וא"כ לא הוי התם רק חדא גזירה, אפ"ה י"ל גבי נר חנוכה שהוא מדרבנן היא הנותנת שגזרו גזירה לגזירה דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. ומדקאמר בין בחול ובין בשבת ש"מ שיש עוד טעם אחר שלא להדליק בשבת וכו' ודו"ק.
זאת ועוד אחרת י"ל שלכך הוצרך לפרש בין בחול בין בשבת דלכאורה הי' מקום לחלק ביניהם דגרסינן בשמעתין (ע"ב) וז"ל: ת"ר נר חנוכה איש וביתו והמהדרין נר לכל א' ואחד וכו' יע"ש. נמצא ודאי הנר חנוכה אשר המצוה נר אחד לאיש וביתו אסור להדליק אף בחול בשמנים ופתילות וכו' דזה מצותו וכעין דאורייתא תיקנו. משא"כ המהדרין לכאורה משמע דמותרין בחול להדליק באלו שמנים ופתילות דאף אם כבתה מה בכך הא אינו מחויב להדליק וגם אם כבתה בודאי מתקן ואין לחוש שמע יפשע כיון שהוא מן המהדרין אחר מצות ומן הדין אינו מחויב להדליק רק נר לאיש וביתו והוא מוסיף מדילי' ומהדר אחר מצות והאיך יחוש לשמע יפשע. וא"כ ה"א אם הוא מן המהדרין מותר להדליק באלו פתילות ושמנים בחול, ובשבת היינו טעמא שאסור אף הוא מן המהדרין משום שיבא לידי הטיי', ולכך תני בין בשבת בין בחול ומשוה מדותיהן להיות בחדא מחתי מחתינהו ואסור להדליק בשמנים ופתילות האילו בין בחול בין בשבת אפילו אם הוא מן המהדרין.
ויש ליישב דמסתמא לא איירי רב הונא במהדרין דאם הוא ממהדרין ה"ל להדר במהדורי קמא לשמנים ופתילות שלא אסרו חכמים כיון דהשתא למצוה מן המובחר קא מכוין אלא ודאי רב הונא לא מיירי ממהדרין וק"ל.
נא_שכל
שר שמונת אלפים
תגובות: 8036
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע:עולם התורה

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

הערליכע חידושים וביאורים.

יישר כח הרב מתוק לחיכי. שכרך הרבה מאוד.

אולי זאל מען מאכן עפעס א קונטרס אדער גליון אויף "חנוכה".
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

" ושכל יצא משכל..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אולי...
אז מען רעדט שוין וועל איך פרעגן [נישט אז מיר האבן געזען גרויסע הצלחות מיטן בעטן דא, אבער מען טאר קיינמאל נישט אויפגעבן].
פארהאן א געדרוקטער קונטרס פלפולים אויף חנוכה פונעם איידעם פון הגרד"א, ה"ה הג' ר' יחיאל מיכל אופנהיים. דער גאנצער קונטרס איז געציילטע בלעטער. וואלט עמיציר געווען גרייט דאס אויפצוקלאפן?
אוועטאר
יידישע קהילות
שר תשעת אלפים
תגובות: 9777
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מתוק לחכי האט געשריבן: אולי...
אז מען רעדט שוין וועל איך פרעגן [נישט אז מיר האבן געזען גרויסע הצלחות מיטן בעטן דא, אבער מען טאר קיינמאל נישט אויפגעבן].
פארהאן א געדרוקטער קונטרס פלפולים אויף חנוכה פונעם איידעם פון הגרד"א, ה"ה הג' ר' יחיאל מיכל אופנהיים. דער גאנצער קונטרס איז געציילטע בלעטער. וואלט עמיציר געווען גרייט דאס אויפצוקלאפן?

אני מוכן לעזור אבער נישט אלעס אליינס, און אויך בין איך איצטער נישט בכח אנצופירן א קאמפיין.
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט? כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך... פאר מער זעה דא
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

נישט געמאכט קיין שום קאמפיין דא. נאר פארציילט אז ס'איז פארהאן אזא קונטרס, און געפרעגט ווער עס וויל אביסל טייפן...
אזויווי ס'איז שוין געדרוקט איז נישט אזוי שווער ווי צו טייפן פון א כת"י.
דער גאנצער קונטרס איז פיר בלעטער.
שם הקונטרס: למי-כל חמדת. מהגאון ר' יחיאל מיכל בער-אופנהיים חתנא דבי נשיאה של הגרד"א. וי"ל ע"י תלמידו שכתב משיעוריו.
נדפס בשנת ת"ע. ויש מקונטרס זה רק עותק אחד בעולם!
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

פאר אינטערסאנקייט... די חידושים אויף חנוכה וואס איך שיק דא זענען מכתב ידו פון הגרד"א. די חידושים זענען שוין געווען געדרוקט דורך זיין תלמיד בספר בית יהודה - חי' מהריב"ן. ווי עס זעהט אויס איז ר' דוד געווען אביסל בייז אז ער האט דאס ארויסגעגעבן בלי רשותו, האט ר' דוד אליינס אפגעשריבן זיינע חידושים. פון וויפיל איך האב שוין אויפגעטייפט איז דער לשון פונעם תלמיד און דער לשון פון ר' דוד היבש אייניג. ויתכן איינס פון צוויי, אדער אז ר' דוד האט דאס שוין געהאט פארשריבן בעפאר דעם, און דער תלמיד האט קאפירט פון דארטן, אדער פארקערט ר' דוד האט גענומען\קאפירט דאס וואס דער תלמיד האט געדרוקט און פארבעסערט די לשונות.
אזויווי האלט נאך ביים אנפאנג פונעם כת"י, יתכן אז ס'וועט זיין חידושים בכת"י וואס דער תלמיד האט נישט געדרוקט. וועלן מיר זעהן....
*
דער שבות יעקב וואס האט געזען דעם 'בית יהודה' הנ"ל, האט אין א תשובה צו ר' דוד זיך באצויגן צום ערשטן חידוש, ומשם נתוודע חידוש זה לעולם, והובאו הדברים ע"י כמה אחרונים. חתם סופר, קול יהודה (נדפס תק"ג), ביאורי תוספי הרא"ם (נדפס תקכ"ו), שואל ומשיב, מהרש"ם, בית שערים, פתחי מגדים, הגר"י שטייף, בינת יששכר.
נא_שכל
שר שמונת אלפים
תגובות: 8036
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע:עולם התורה

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן: פאר אינטערסאנקייט... די חידושים אויף חנוכה וואס איך שיק דא זענען מכתב ידו פון הגרד"א. די חידושים זענען שוין געווען געדרוקט דורך זיין תלמיד בספר בית יהודה - חי' מהריב"ן. ווי עס זעהט אויס איז ר' דוד געווען אביסל בייז אז ער האט דאס ארויסגעגעבן בלי רשותו, האט ר' דוד אליינס אפגעשריבן זיינע חידושים. פון וויפיל איך האב שוין אויפגעטייפט איז דער לשון פונעם תלמיד און דער לשון פון ר' דוד היבש אייניג. ויתכן איינס פון צוויי, אדער אז ר' דוד האט דאס שוין געהאט פארשריבן בעפאר דעם, און דער תלמיד האט קאפירט פון דארטן, אדער פארקערט ר' דוד האט גענומען\קאפירט דאס וואס דער תלמיד האט געדרוקט און פארבעסערט די לשונות.
אזויווי האלט נאך ביים אנפאנג פונעם כת"י, יתכן אז ס'וועט זיין חידושים בכת"י וואס דער תלמיד האט נישט געדרוקט. וועלן מיר זעהן....
*
דער שבות יעקב וואס האט געזען דעם 'בית יהודה' הנ"ל, האט אין א תשובה צו ר' דוד זיך באצויגן צום ערשטן חידוש, ומשם נתוודע חידוש זה לעולם, והובאו הדברים ע"י כמה אחרונים. חתם סופר, קול יהודה (נדפס תק"ג), ביאורי תוספי הרא"ם (נדפס תקכ"ו), שואל ומשיב, מהרש"ם, בית שערים, פתחי מגדים, הגר"י שטייף, בינת יששכר.

זייער אינטערסאנט. יישר כח עוה"פ.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

" ושכל יצא משכל..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

להוספה. אין דעם כת"י פון ר' דוד אויף מס' שבת [נמצא במוזיאון היהודי בפראג, צ'כיה], פעלט די חידושים אויף די בלעטער פון סוגיות דחנוכה. זעהט אויס אז ר' דוד האט דאס ארויסגענומען פון דארטן און איבערגעשריבן אלץ א באזונדער קונטרס אויף סוגיא דחנוכה, וקרא שמו בישראל "חנוכת הבית לדוד'.
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

מתוק לחכי האט געשריבן: אולי...
אז מען רעדט שוין וועל איך פרעגן [נישט אז מיר האבן געזען גרויסע הצלחות מיטן בעטן דא, אבער מען טאר קיינמאל נישט אויפגעבן].
פארהאן א געדרוקטער קונטרס פלפולים אויף חנוכה פונעם איידעם פון הגרד"א, ה"ה הג' ר' יחיאל מיכל אופנהיים. דער גאנצער קונטרס איז געציילטע בלעטער. וואלט עמיציר געווען גרייט דאס אויפצוקלאפן?

ווי קען מען זען די קונטרס? אויף Hebrew books?
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

די ביאגראפישע שטיקלעך דערפון האב איך שוין אויפגעקלאפט
נאמען פון קונטרס: למי כל חמדת [ע"ש הפסוק וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת (שמואל א' ט, כ)]. למי-כל [אותיות למיכל].
דף השער:
למי כל חמדת, חמדתי ורגגתי נכספתי משך חיותי על האדמה, התפללתי אל תולה ארץ על בלימה, להזדמן לפני מקרה טהור טהור יומא וטהור גברא רבה ה"ה אדוני מ"ו הרב המאור הגדול מופלא ומופלג איש כזה הנמצא, מעיינותיו יפוצו חוצה, סיני ועוקר הרים, אב"ד ור"מ נ"י ע"ה פ"ה כ"ש מפארים, כמוהר"ר מיכל פער אב"ד דק"ק ורידבורק והגלילות בן הגביר המפורסם פ"ו ושתדלן הגדול כהר"ר אהרן פער וחתנא דבי נשיאה הגאון הגדול מ"ו רבן של כל בני הגולה אב"ד דק"ק פראג להיות סניף וסעד לכת המתחברים במחברת הקודש בבית מדרשו של שם ועבר כאשר גלי' לדרעי' נפל נהורי' מבהיק כאור החמה בראותי זאת אמרתי מי יתן לחוקק אלה הדברים על כן סדרתי ובררתי אפס קציהו תראה, וכולו לא תראה כי אין זמן סובל אתי עמי להביא לדפוס כל מילי דמיטב אשרי העם שלו ככה, לרהוט ברהיטי בשיטת דחנוכה. נדפס פה ק"ק פרקנפורט דמיין בשנת ת"ע לפ"ק.
איזכורים ממ"ו.
ואמר אדמ"ו... אחר עיון מצא אדמ"ו סמך וסעד ויושר דברי אמת... ובאמת יש הרבה לפלפל באלה הדברים דברי חידודים ודברי ריצוי קמיה קב"ה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אך מחמת טירדות עבודת הקודש המוטל עלי גמרתי בלבי לומר הלכה מפי רבינו מאור הגולה יחיא"ל לנצח מה שעלה בעליי' גרבי שמן שמנים לישיבה שיש בה סמיכה סמיכות חכמים 'חכם לב' ומפלפל בחריפותו ובקיאותו בתבונה ובחכמה... ושניות לדברי סופרים הוכיח אדמ"ו שסברא מוכרחת... בלימוד הישיבה אמר אדומ"ו אלו לא מסתפינא מלימא ליה הייתי אומר... ואחר עיון של אדומ"ו על רעיונו סליקו לפרש בדרך חידוד לתלמידים... כך אמר אדומ"ו דתוספות הוא מקושר בקשר אמיץ וחזק... כדי לצרף וללבן ולברר בבאר היטיב היה אדומ"ו מפלפל בתוך מדרשו של שם ועבר והכניס ראשו לפלפל בפלפולו של הרים גדולים... ועל פי הערה זה היה מיישב אדומ"ו... והנה יש עדיין דברים עתיקים וחריפים בפלפולא בין הפוסקים דעת אשר"י אך כבר נפה ומנופה כסולת נקייה ומלובן ככסף צרוף ומזוקק בחיבור אמ"ו רבן של כל בני הגולה הגאון המפורסם נרו בחיבורו מועד דוד, ומ"מ גם הוא הניח מקום להתגדר בו... קשה קושי' אמ"ו הרב הגאון רבן של כל בני הגולה החריף והבקי בחיבורו מועד דוד ע"ש... ואפשר דגם אדומ"ו היה מכווין לדעת הגדול הגאון הנ"ל.
וסיים בסופו:
ודברי פי חכם חן הן הן מקצת דרכיו דרכי נועם נעימה אמירה אמרות טהורות מה ששמעתי מפה טהור וקדוש יאמר לו עליו כי הוא זה ה"ה אמ"ו הרב הגדול הנ"ל כד הוי משתעי בלשון חכמה על ישיבתו הרמה לקטתי באמרי"ם ובשכחת לקט אל יאשמיני שום חטאת ואשם, כל הרוצה לישאל יבוא וישאל, ואשיב מפני הכבוד ואל יעשה רושם ושפתי לא אכלה מלתת שבח ותודה לאל הכבוד ואודה את ה' הפעם ואברך על המוגמר היום יום ג' ר"ח טבת יום שנאמר בו שני פעמים כי טוב תי"ו עי"ן הוא יבורך הקטן עזריאל קראקא מורידבּוּרק חד מארבע כותלי בית המדרש אשר הוקם עול, עולו של תורה על ידי הרב הגדול הנ"ל יבוא טוב ויקבל טוב מטוב.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

לינק צום כת"י פון חנוכת הבית לדוד (80 מעגא-בייטס)
https://drive.google.com/file/d/1MWg694 ... sp=sharing
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך:
בא"ד: רב דקאמר מדליקין בין בחול בין בשבת לא הוה מצי למימר מדליק סתם דה"א דוקא בחול אבל בשבת אין מדליקין שמא יטה דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש לאורה עכ"ל.
וכתב מהרש"א ז"ל: ודע עוד מה שכתבו בזה עוד דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש כו' אין זו הסברא מוכרחת מסתמא אלא דאיכא למטעי למימר הכי דאל"כ רב הונא דקאמר בין בחול בין בשבת אין מדליקין ולא קאמר סתם אין מדליקין להשמיענו דאיכא בשבת טעם אחר דמותר להשתמש לאורה אי הוה סברא זו פשוטה ומסתמא לא הוה איצטריך למימר הכי אלא ע"כ דאין זה סברא פשוטה מסתמא לומר דמותר להשתמש לאורה משום דאיכא למטעי נמי לאידך גיסא וכו' עכ"ל.
אחר המחילה אין כאן מקום בכדי שהדעת טועה על הראשונים דתוספת כתבו בדקדוק כמדקדק ושופט בצדק להחזיק הבדק וכתבו מסתמא לא הייתי אומר וכו'ומאי שמביא מהרש"א ראי' ראשונה מרב הונא דלא ה"ל לפרש דבריו, משם אין ראי' דודאי אליבא דרב הוא מסתמא שלא יחמיר שאסור להשתמש לאורה משא"כ אליבא דרב הונא, דלפי מ"ש לעיל בשם הרי"ף דמפרש לשיעורא לכתחלה צריך ליתן כשיעור ואחר שדלק כשיעור מותר להשתמש לאורה, וזהו דוקא לשיטת רב ורב חסדא דס"ל כבתה אין זקוק לה ואליבייהו מקשה הגמ' ורמינהו וכו' וע"ז מוכרח לתרץ לא דאי לא אדליק מדליק וא"נ לשיעורא, וא"כ אי הוי אמר רב סתם מדליקין ה"א דוקא בחול אבל לא בשבת, דע"כ לשיטת רב דס"ל מדליקין וכבתה אין זקוק לה הוצרך לתרץ אליבי' לשיעורא ואחר זמן שדלק כשיעור מותר להשתמש לאורה. ואף שי"ל כתירוצא קמא אי לא אדליק מדליק ועדיין יהא אסור להשתמש לאורה אליבי', ע"ז כתבו תוס' מסתמא לא יחמיר כיון דבהכרח לתרץ אליבי' דרב לא יחמיר שום אדם לאסור להשתמש לאורה כתירוצא [קמא] אלא כתירץ שני לשיעורא ויהא סבר שמותר להשתמש לאורה. אבל לשיטת רב הונא דס"ל כבתה זקוק לה לא קשה אליבי' קושיות הגמ' דרב הונא סובר פרושה דהברייתא כפי' הא' בגמ' מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה וכו' ואדרבה הברייתא מסייע לי' לרב הונא, וא"כ אליבי' לא עלה על זכורו וגלגלתו ברוב גבהו וברוב הקיפו תירוצא דהש"ס, דאין מסכים לסברת הרי"ף וסובר אף לאחר שדלק כשיעור מ"מ אסור להשתמש לאורה, לפ"ז מוכרח רב הונא לפרש דבריו דאי הוי אמר סתם אין מדליקין ה"א דאסור להשתמש לאורה וכמו זר נחשב סברא זו אליבא דרב הונא.
ויש עוד לפרש דברי תוס' דרב הונא הוצרך לפרש דבריו דלשיטתו דס"ל אין מדליקין מטעם שמא יפשע הסברא הוא להיפך דאי מותר להשתמש לאורה מהיכי תיתי שיחשדוהו שמא יפשע הא יכול להשתמש לאורה, א"כ בהיכרח אי הוי אמר סתם אין מדליקין ה"א משום דאסור להשתמש לאורה לכך חיישינן שמע יפשע. אבל רב דלא ס"ל חששא דשמא יפשע אליבי' הסברא נותנת מסתמא שמותר להשתמש לאורה ומ"ה חייש לשמא יפשע.
ומאי שמביא ראי' בצדו ראיה אחרונה מרב חסדא לכאורה דבריו ניכרים חזי' ביה שהרי תירוצא דהש"ס א"נ לשיעורא קאי נמי אליבא דרב חסדא דגם הוא ס"ל כבתה אין זקוק, וגם רב חסדא דלא ס"ל חששא דשמא יפשע הסברא נותנת שמותר להשתמש לאורה. אמנם כבר מלתי אמורה לעיל דאף מרב חסדא אין ראי' ולשכנו תדרשנו ובאת שמה ושם תמצא מרגוע לנפשך שים עיון תחת עין בחידושינו באר היטב.
ובר מן כל דין אין שום ראיה מדברי רב הונא ורב חסדא דודאי אי הוי אמר רב סתם מדליקין ה"א [דוקא] בחול אבל בשבת אין מדליקין דבסתמא לא היתי אומר ששום אדם יחמיר וכו', שהרי לא מצינו שום תנא או אמורא שמחמיר לאסור להשתמש, ואדרבא מצינו בפירש להתירא דרב הונא ורב חסדא ס"ל מותר להשתמש לאורה ומהיכי תיתי להחמיר. משא"כ השתא דרב מפרש דבריו בין בחול בין בשבת מטעם דס"ל אסור להשתמש לאורה, א"כ אילו לא הי' רב הונא ורב חסדא מפרשים דבריהם הי' מקום לטעות בדבריהם דס"ל אסור להשתמש לאורה, דה"א כיון דמצינו בפירש דרב ס"ל אסור להשתמש לאורה גם רב הונא ורב חסדא מודו לי' ושתיקה כהודאה דמי', ובייחוד שרב הונא הי' תלמידו של רב מסתמא לא יחלוק עליו.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

המשך (אנפאנג פון בלעטל 4 פון 18... נאך א לאנגע וועג צו גיין...):
בגמרא ע"ב מ"ט דרב הונא קסבר כבתה אין זקוק לה וכו'.
קצת קשה למאי דמסיק דמשני הש"ס אליבא דרב לשיעורא ופירש"י ז"ל: לשיעורא שיהא בה שמן כשיעור הזה מיהו אם כבתה אין זקוק לה עכ"ל. לפ"ז למה התיר רב בשמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת הא י"ל שיכבה ואם כבתה לא יהא זקוק נמצא שהוא ממש כאילו נתן לתוכו פחות משיעורא. וראי' לזה מצאתי ב[פסקי] ריא"ז [הל' חנוכה ס"ג] וז"ל: (ו)אף על פי שאם כבתה אינו זקוק לה, צריך לתת בנר חנוכה שמן כשיעור שתהא דולקת כדי מצותה. ונראה בעיני שאם הדליקה לפני הרוח וכבתה צריך עוד לחזור ולהדליקה במקום שאין [ה]רוח, שהרי הואיל ואינה יכולה לעמוד לפני הרוח הרי הוא כמי שלא נתן בה שמן כשיעור עכ"ל ריא"ז. הרי ממש דומה למ"ש דאם נותן לתוכו שמנים ופתילות שאמרו חכמים וכו' כאילו לא נתן בתוכו כשיעור וצריך ישוב ולהבין מלתא בטעמא.
וכן יש להקשות על דברי רבא דמפרש טעמא דרב הונא משום דקסבר כבתה זקוק לה דלמא ס"ל בעלמא כבתה אין זקוק דכיון שהדליק בשמן ופתילות הראוים ועשה המצוה כתיקונה שוב לא רמיא עליו ואם כבתה אין זקוק לה, משא"כ כאן שהדליק בשמן ופתילות שאמרו חכמים וכו' שאינם ראוים להדליק והמצוה לא נעשה כתיקונה לכך אם כבתה זקוק לה דעלי' רמי' לתקן דהוי כאילו העמידו בפני הרוח.
ודוגמא אשקוהו לפי מה דמפרש בגמרא לדברי רב חסדא קסבר אין זקוק וכו' דלמא אף דס"ל בעלמא כבתה אין זקוק כאן מודה דאם כבתה זקוק כיון שלא עשה המצוה כתיקונה, והא דמתיר בחול משום שיכול לחזור ולהדליק משא"כ בשבת דאי אפשר לחזור ולהדליק.
ושלש אלה נפלאים ממני.
ואם נפשך לומר ע"כ דחיק ומוקים אנפשי' לחלק בחילוקא דרבנן דאין לדמות להעמידו בפני הרוח דשאני התם כיון דתחילת העמידה והערכה נירות הללו במקום שהרוח מצויה הוי כאילו לא הדליק מעולם, משא"כ אם הדליק בשמנים ופתילות וכו' לא ברור הכבוי, א"כ על ארבע לא אשיבנו הא דכתבו תוס' ומיהו רב וכו' לא הוי מצי למימר מדליקין סתם וכו', דלמא מש"ה לא אמר סתם מדליקין דה"א היינו טעמא כיון שהדליק בשמנים ופתילות שאמרו חכמים וכו' אם כבתה הדר מדליק לה וכיון דבידו לקיים המצוה להדליק אם כבתה מדליק בתחלה ודוקא בחול אבל בשבת כיון דאם כבתה לא יכול להדליק אסור הואיל שאין בידו לתקן הוי כאילו העמידו בפני הרוח.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

איך טראכט ס'איז כדאי צו עפענען א באזונדערע אשכול פאר די פלפולים אויף חנוכה. איך וויל אבער צוצייכענען אינעם ערשטן מודעה צו די שטיקלעך וואס איז שוין דא ארויפגעלייגט. קען מיך איינער אנצייגן וויאזוי מען מאכט א 'לינק' צו דעם דאזיגן אשכול? [איך בין נאך א גרינער צו אייוועלט...]
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: אפדעיט: מגילת ספר עמ"ס מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אריבער געפירט דעם המשך צום נייעם אשכול חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה .
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”