Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה
בגמרא: אמר רב יהודה [אמר רב אסי] אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכי נר קדושה יש בה מתקיף לה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו וכו' [דתניא ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצות בזויות עליו] הכא נמי שלא יהו מצות בזויות עליו עכ"ל.
יש לדקדק מאי מקשה רב יוסף לשמואל דלמא הא דאמר שמואל וכי נר קדושה יש בו אליבא דרב קאמר ורב לא חייש לביזוי מצוה, דהא רב מפרש בברייתא מחוץ לפרוכת יערך עדות וכו' דנר מערבי שנותן בו שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים וכיון דקביעי נירות לא סגי דלא משקיל קינסא ואדלוקי וא"כ סובר רב דלא חיישינן לביזוי מצוה לכך מקשה שמואל וכי נר קדושה יש בו, דטעמא דביזוי לית ליה לרב דא"כ סתרי דברי רב אהדדי. ומה שהיה מתרץ רב פפא בפתילות ארוכות זה היה נראה לו לדוחק.
ולכאורה דבר זה מוכרח ומוכרע בשמעתין דרב לא מפרש הקרא ושפך וכסה במה ששפך יכסה, דהא רב ששת דמותיב מחוץ לפרוכת יערוך וכו' עדיפא מיני' ה"ל לאקשוי' קראי אהדדי אליבא דרב דמקרא ושפך וכסה ילפינן מיניה במה ששפך יכסה שלא יהא מצות בזויות עליו, ובמנורה מפרש רב אנר מערבי וכו' וממנה היה מדליק ובה היה מסיים לית לי' משום ביזוי מצוה. אע"כ היינו דרב ששת דלא מקשה קראי אהדדי אליבא דרב די"ל רב דלית ליה משום ביזוי מצוה לא מפרש הקרא ושפך וכסה משום בזוי מצוה אלא כאידך ברייתא במס' חולין (דף פ"ז ע"א) ע"ש, א"כ הדרין לקדמייתא מאי מקשה רב יוסף על שמואל.
ובהשקפה ראשונה היה נראה לתרץ קושיא זו דכד עיינת בבעל המאור ז"ל: למ"ד אסור להשתמש לאורה של נר חנוכה כל תשמיש במשמע אפי' תשמיש דמצוה ותשמיש קדושה משום דקסבר כיון שהם זכר לנרות ולשמן של היכל אסורות הן בהנאה כל עיקר אפילו לקרוא בספר ואפי' לסעודת שבת ולסעודת מצוה ולמ"ד אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה דוקא הרצאת מעות וכיוצא בה שהיא תשמיש רשות ושל חול וכדקא פירש טעמיה משום בזויי מצוה אבל תשמיש מצוה ותשמיש קדושה לית בי' משום ביזוי ומותר להשתמש לאורה.
ולפ"ז הא דמפרש רב במנורה זו נר מערבי ממנה היה מדליק ובה היה מסיים משום דהתם איכא תשמיש קדושה לית בי' משום ביזוי, אבל הרצאות מעות איכא תשמיש רשות ושל חול יש בו משום ביזוי מצוה, דאיכא לדמוי להא דשפך וכסה שלא יכסנה ברגל משום ביזוי מצוה שלא יהא מצות בזויות עליו ה"נ שלא יהא מצות בזויה עליו.
אכן היא גופא קשיא דדברי בעל המאור קשה להולמתו דהא רב אמר אסור לרצות מעות ורב אמר לעיל אסור להשתמש לאורה, לפ"ז א"א לומר מ"ד אסור לרצות מעות סובר מותר להשתמש לאורה דא"כ דברי רב שאמר אסור לרצות מעות סתרי דבריו שאמר לעיל אסור להשתמש לאורה.
ואם נפשך לומר א"כ כיון דכבר אשמעינן רב אסור להשתמש לאורה ואפי' תשמיש קדושה מאי קמ"ל תו אסור לרצות מעות, י"ל דכי אמר רב אסור לרצות מעות רבותא קמ"ל אפי' הרצאות מעות שאינו אלא ענין קל ותשמיש עראי אפ"ה אסור, וכן כתב הרמב"ן בספר המלחמות והרא"ש ע"ש.
וי"ל עוד דלעיל קאמר בש"ס א"ר זירא א"ר מתנא ואמרי לה א"ר זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן וכו' א"ר ירמי' מ"ט דרב קסבר אין כבתה זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. אמרוה רבנן קמיה דאביי משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה, כי אתא רבין אמרוה רבנן קמי' דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה וכו' עכ"ל. וכאן התלמידים מתהנדזין בדבר למה כשאמרוה משמי' דר' ירמיה לא קבלה וכשאמרוה משמי' דר' יוחנן קיבלה.
אמנם היינו טעמא דלא קבלו דר' ירמי' אמר מ"ט דרב וכו' וקים ליה דר' זירא אמר משמיה דרב אסור להשתמש לאורה לכך לא קיבלה אביי דהא א"א לומר דרב סובר אסור להשתמש לאורה דא"כ מאי קמ"ל תו אסור להרצות מעות. אבל כשאמרוה משמיה דר' יוחנן קים לי' כאידך לישנא דר' זירא אמר משמיה דרב מתנא לכך קיבלה. ומעתה י"ל רב שאמר אסור לרצות מעות סובר שמותר להשתמש לאורה כמו שכתב בעל המאור.
יש לדקדק מאי מקשה רב יוסף לשמואל דלמא הא דאמר שמואל וכי נר קדושה יש בו אליבא דרב קאמר ורב לא חייש לביזוי מצוה, דהא רב מפרש בברייתא מחוץ לפרוכת יערך עדות וכו' דנר מערבי שנותן בו שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים וכיון דקביעי נירות לא סגי דלא משקיל קינסא ואדלוקי וא"כ סובר רב דלא חיישינן לביזוי מצוה לכך מקשה שמואל וכי נר קדושה יש בו, דטעמא דביזוי לית ליה לרב דא"כ סתרי דברי רב אהדדי. ומה שהיה מתרץ רב פפא בפתילות ארוכות זה היה נראה לו לדוחק.
ולכאורה דבר זה מוכרח ומוכרע בשמעתין דרב לא מפרש הקרא ושפך וכסה במה ששפך יכסה, דהא רב ששת דמותיב מחוץ לפרוכת יערוך וכו' עדיפא מיני' ה"ל לאקשוי' קראי אהדדי אליבא דרב דמקרא ושפך וכסה ילפינן מיניה במה ששפך יכסה שלא יהא מצות בזויות עליו, ובמנורה מפרש רב אנר מערבי וכו' וממנה היה מדליק ובה היה מסיים לית לי' משום ביזוי מצוה. אע"כ היינו דרב ששת דלא מקשה קראי אהדדי אליבא דרב די"ל רב דלית ליה משום ביזוי מצוה לא מפרש הקרא ושפך וכסה משום בזוי מצוה אלא כאידך ברייתא במס' חולין (דף פ"ז ע"א) ע"ש, א"כ הדרין לקדמייתא מאי מקשה רב יוסף על שמואל.
ובהשקפה ראשונה היה נראה לתרץ קושיא זו דכד עיינת בבעל המאור ז"ל: למ"ד אסור להשתמש לאורה של נר חנוכה כל תשמיש במשמע אפי' תשמיש דמצוה ותשמיש קדושה משום דקסבר כיון שהם זכר לנרות ולשמן של היכל אסורות הן בהנאה כל עיקר אפילו לקרוא בספר ואפי' לסעודת שבת ולסעודת מצוה ולמ"ד אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה דוקא הרצאת מעות וכיוצא בה שהיא תשמיש רשות ושל חול וכדקא פירש טעמיה משום בזויי מצוה אבל תשמיש מצוה ותשמיש קדושה לית בי' משום ביזוי ומותר להשתמש לאורה.
ולפ"ז הא דמפרש רב במנורה זו נר מערבי ממנה היה מדליק ובה היה מסיים משום דהתם איכא תשמיש קדושה לית בי' משום ביזוי, אבל הרצאות מעות איכא תשמיש רשות ושל חול יש בו משום ביזוי מצוה, דאיכא לדמוי להא דשפך וכסה שלא יכסנה ברגל משום ביזוי מצוה שלא יהא מצות בזויות עליו ה"נ שלא יהא מצות בזויה עליו.
אכן היא גופא קשיא דדברי בעל המאור קשה להולמתו דהא רב אמר אסור לרצות מעות ורב אמר לעיל אסור להשתמש לאורה, לפ"ז א"א לומר מ"ד אסור לרצות מעות סובר מותר להשתמש לאורה דא"כ דברי רב שאמר אסור לרצות מעות סתרי דבריו שאמר לעיל אסור להשתמש לאורה.
ואם נפשך לומר א"כ כיון דכבר אשמעינן רב אסור להשתמש לאורה ואפי' תשמיש קדושה מאי קמ"ל תו אסור לרצות מעות, י"ל דכי אמר רב אסור לרצות מעות רבותא קמ"ל אפי' הרצאות מעות שאינו אלא ענין קל ותשמיש עראי אפ"ה אסור, וכן כתב הרמב"ן בספר המלחמות והרא"ש ע"ש.
וי"ל עוד דלעיל קאמר בש"ס א"ר זירא א"ר מתנא ואמרי לה א"ר זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן וכו' א"ר ירמי' מ"ט דרב קסבר אין כבתה זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. אמרוה רבנן קמיה דאביי משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה, כי אתא רבין אמרוה רבנן קמי' דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה וכו' עכ"ל. וכאן התלמידים מתהנדזין בדבר למה כשאמרוה משמי' דר' ירמיה לא קבלה וכשאמרוה משמי' דר' יוחנן קיבלה.
אמנם היינו טעמא דלא קבלו דר' ירמי' אמר מ"ט דרב וכו' וקים ליה דר' זירא אמר משמיה דרב אסור להשתמש לאורה לכך לא קיבלה אביי דהא א"א לומר דרב סובר אסור להשתמש לאורה דא"כ מאי קמ"ל תו אסור להרצות מעות. אבל כשאמרוה משמיה דר' יוחנן קים לי' כאידך לישנא דר' זירא אמר משמיה דרב מתנא לכך קיבלה. ומעתה י"ל רב שאמר אסור לרצות מעות סובר שמותר להשתמש לאורה כמו שכתב בעל המאור.
