אידישע וועלט פארומס

אשר קבעתי עתים לתורה בק"ק נ"ש [ניקלשבורג] המפוארה, בהיותי שם שם חוק ומשפט...

עין רואה ואוזן שומעת ממהדורי מילי 'מהדורא קמא' קמא דמטא לידי'...

על כן בררתי לעצמי דרך... דבור דבר על אופניו מה שכתבתי בספרי מועד דוד על השטה דחנוכה, וקבעתי לו שם בפני עצמו 'חנוכת הבית לדו"ד'... 'וכל היד המרבה לבדוק ולתקן הבדק', כאשר עין בעין נראה...

מתוק לחכי האט געשריבן:

שאלה להקהל הרחב;
כבר גמרתי להקליד את כל החיבור. ובדעתי לעבור עליו בעיון לסדרו באופן היאות, בהערות מחכימות כראוי.
הנה לשונו של הגרד"א מלאה מליצות, ולפעמים שורה שלימה של מליצות קשורים זה בזה. וכהיום עם תוכניות תורניים קל הדבר למצוא המקור לכל מליצה שבנוים על לשונות בתנ"ך ובתלמוד בבלי. ואצלי התחשק לכתוב בהערה מקורות המליצות. ואני מצדיק הדבר שגם הלומדים בו יתענגו מזה, שיבינו הבנת המליצות.
אך דא עקא שזה יכול להפריע להלומד. וביותר שיבואו מתחת לקו באותה מקום שיבואו גם ההערות בעיקר דבריו.
[אני עובד במייקראסאפט ווארד, ואין אפשרית להשים על דף אחד שני סדרות של ציונים והערות. [אני יודע שיש להשתמש הן ב'פוטנאטס', והן ב'ענדנאטס', אבל עי"ז יהי' המקורות רק בסוף הקובץ, ולא יועילו כלום לענ"ד].
שאלתי להציבור, מה טוב יותר, להעלים עין מהמליצות בכדי שלא ירבו כ"כ הערות, או שזה מוסיף חן וגישמאק ונציין גם את המקורות להמליצות.

מתוק לחכי האט געשריבן:

אחר עבודה קשה ומרובה {וואס ענדיגט זיך נישט} זעהט שוין נישט אויס בכדי שיעשה אז דער חיבור זאל קענען זיין גרייט לאור עולם אויף דאס יאר חנוכה.
מען דארף נאך מאכן דעם עימוד, ווי אויך איז מיין הקדמה נאכנישט געשריבן געווארן.... און דרוקן א ספר פאסירט נישט איבער נאכט.
אשר על כן וועט עס מוזן ווארטן אויף איבערסאיאר.
וביני לביני לקחתי על עצמי להעתיק מכל האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הגרד"א, אז ס'איז סייוויי דא גענוג צייט, וועלן מיר קענען בעז"ה מעתיק זיין את כולם.

הצעיר אוהב דבוק מאח, דוד בכמה"ר אברהם יצחק כהן
מודינא יום ראש חודש אייר בה"כשנת התק"ב.

מתוק לחכי האט געשריבן:

בס"ד
חנוכת הבית לדוד - להג"ר דוד אופנהיים זצ"ל (מהדורה שלפני הראשונה...)

מי יודע אולי ו ועלן זיין לומדים וואס וועלן זיך מתענג זיין מצוף נועם אמרותיו. און ווער רעדט נאך אויב מען וועט אריינישקן הערות והגהות, וואס וועט פארבעסערן און פארשענערן דעם ספר. ע"כ לוינט זיך דאס מפרסם צו זיין.
קישור להחיבור.

• כת"י חנוכת הבית לדוד
  כת"י תפ"ג מבאדליען
  כת"י תפ"ג מפראג
  כת"י יד דוד
  כת"י זמר לחנוכה
  דף השער 'בית יהודה מהריב"ן'
  דף השער והסוף קונטרס 'למי כל חמדת'
  דף השער 'שמש צדקה'

מתוק לחכי האט געשריבן:

בתוספות בד"ה שהיה מונח בחותמו של כ"ג ז"ל: ואם כבר גזרו על הנכרים להיות כזבים צ"ל שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי עכ"ל.
יש להקשות אפילו אי נימא שכבר גזרו מ"מ לא נמנעו להדליק דחכמים לא העמידו דבריהם לבטל מצות הדלקת נר תמיד דמדאורייתא דוקא בני ישראל מטמא בזיבה כדאי' לקמן (דף פ"ג ע"א) ז"ל תניא דבר אל בני ישראל בני ישראל מטמא בזיבה ואין העו"ם מטמא בזיבה, אבל גזרו עליהם שיהא כזבין לכל דבריהם עכ"ל. א"כ כיון דאפילו עכו"ם שודאי זבין אין מטמאין מדאורייתא אלא שחכמים גזרו עליהן ובמקום מצוה לא גזרו. ועוד הא אין שבות במקדש כדאיתא בסוף מס' עירובין.
ויש ליישב דכוונת התוס' הוא דמסתמא הכהן שהיה חותם בחותמו הכוונה הי' להצילו מכל טומאה ואפילו מסרך טומאה וכהנים זריזין הן ולהכי מקשים תוס' ואם כבר גזרו על העכו"ם להיות כזבים וא"כ מידי ספיקא לא נפקא וצ"ל שהי' מונחים בקרקע בחותם של הסיטו הכלי והי' חותם במגן שהי' מגנא ומצלא מכל טומאה.
אמנם קושיות תוספו' מעיקר ליתא דעיין בפיוט שבת שני דחנוכה אשר ז"ל: ומצאו בשיתין פך שיש נסמן להטמן עכ"ל. לפ"ז לא היה הפך מקבל שום טומאה כיון שהיה של שיש דכלי אבנים אין מקבלים טומאה ושיש נכלל בכלל אבניםעיין במס' כלים (ריש פ' יו"ד) ז"ל: אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים וכלי אבנים וכו'. ופירש הברטנורא דכל הני אין להם שום טומאה לא מד"ת ולא מדברי סופרים ולכך מצילין בצמיד פתיל וכו' עכ"ל. ועיין בתוס' יום טוב בד"ה כלי גללים וכו' שם מבואר ששיש נכלל במאמר כלי אבנים. ועיין במס' חגיגה (דף ך"ו ע"ב) ברש"י בד"ה שחיפן בשיש דשוב הוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה עכ"ל.

מתוק לחכי האט געשריבן:

יתכן. ובשקפה ראשונה חשבתי להסמיך כאן שיטת התוס' (בדף פ"ד ע"ב ד"ה שטהורים בזב) שצמיד פתיל אינו מציל מהיסט.
אבל כנראה שלזה הביא רבינו דברי הברטונרא 'דכל הני אין להם שום טומאה', והא דמציל בצמיד פתיל הוא רק תוצאה ממה שאין להם שום טומאה כלל. וא"כ מציל אף מהיסט.
ועכ"ז הוספתי עכשיו הערה זו: ובדעת התוס' י"ל דסברו דאף דהכלי גופא לא מיטמא, מ"מ השמן שבתוכו נטמא בהיסט. והתוס' לשיטתייהו (בדף פ"ד ע"ב, בד"ה שטהורים בזב), דאף כלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מטמא במגע, מ"מ מטמא בהיסט, וכמו"כ י"ל לגבי כלי אבנים. אמנם מתוס' פסחים (דף ס"ז ע"א) משמע דבכלי אבנים לא מטמא בהיסט עיי"ש.

ראיתי בספר אחד על התורה...

עיין שם מה שפלפל על זה ואין בו צורך לענינינו, לכן לא העתקתיו.

הביא בשם הר"א בתוס' הסמ"ג...

מתוק לחכי האט געשריבן: ↑ מיטוואך דעצעמבער 14, 2022 8:55 am

בס"ד
חנוכת הבית לדוד - להג"ר דוד אופנהיים זצ"ל (מהדורה שלפני הראשונה...)
ווי שוין ערווענט וועט דער חיבור אויף חנוכה נישט ערשיינען לאור עולם אויף היי יאר חנוכה. אבער עכ"ז איז נישט יושרד'יג (לא לנשמת רבינו נ"ע, ולא להציבור הרחב) אז דער פייל זאל בלייבן פארשטעקט אין מיינע ארכיוון למשך שנה שלימה.
מי יודע אולי וועלן זיין לומדים וואס וועלן זיך מתענג זיין מצוף נועם אמרותיו. און ווער רעדט נאך אויב מען וועט אריינישקן הערות והגהות, וואס וועט פארבעסערן און פארשענערן דעם ספר. ע"כ לוינט זיך דאס מפרסם צו זיין.
מען קען נאך אריינלייגן יַמים פון ארבעט דערין, ועוד חזון, אבער דערווייל האט עס שוין א געוויסע בחינה פון שלימות, וממילא וועלן מיר דאס ארויסלייגן לכבוד חנוכה כמות שהיא עכשיו.
דערווייל האט מען נישט געמאכט קיין שום עימוד (לעיאוט) -ווייל צו דעם טויג איך בכלל נישט-, ממילא זעהט עס אויס היבש פאצעריש... ס'איז אבער בעסער ווי גארנישט, ואתכם הסליחה.
חלקי החיבור (יותר משלש מאות עמודים);
• הקדמות (המו"ל, ושל רבינו על ספרו מועד דוד מס' ביצה, ועל הקונטרס דילן).
• הקונטרס 'חנוכת הבית לדוד' (מלוקט משני כתבי ידות, ומהנדפס ע"י תלמידו) עם הערות רבות. [וגם מ"מ למליצותיו (כעת המה בסוף הקונטרס)].
• קונטרס שמש צדקה - משני גדולי דורו שנשאו ונתנו ופלפלו בדבריו.
• 'מילואים' ליקוט מחמשים+ אחרונים שנו"נ בדבריו.
• יד דוד - דרושים.
• קונטרס 'למי כל חמדת' פלפולים לחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנהיים אב"ד פרידבורג.
• חכם לב דרושים מחתנו הנ"ל.
• סגולות שמואל - דרושים מבנו חורגו הג"ר שמואל סג"ל ליכטענשטאט איטינגא.
• נספחים: זמר לחנוכה שנמצא בכת"י רבינו. ליקוט הלכה ומנהג.
קישור להחיבור.