farshlufen האט געשריבן:והוא פלאי האט געשריבן: אינעם לעצטען שטיקעל איז דא א לשון וואס איך זיך פשט "מופתי בת מררי, למטה ראובן הבכורי, יחוסה לשבח כארי, יהודית בת בארי"
פון דא, למטה, בביאור צפחת השמן אות י"ב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=201
ווייזט אויס אז בת בארי און בת מררי זענען מדרשים חלוקים.
דער פייטן - רבי מנחם ברבי מכיר וואס האט געלעבט בזמן רש"י, האט אנגענומען אז די מעשה מיט אליפורני האט פאסירט מיט א פרוי יהודית, וואס איז געווען א טאכטער פון מרריאון האט געצויגען איר ייחוס ביז ראובן.
און דאס וואס ער שרייבט אינעם פיוט "יהודית בת בארי", איז נישט קיין סתירה, נאר דער פשט איז אזוי ווי דער ערוגת הבושם (תלמיד הרוקח) איז מפרש:
"יהודית בת בארי. פסוק הוא בבראשית וכו', ובפיוט פירושו יהודית בת בארי, כלומר כמו באר מים חייםלעולם, כך היא גרמה חיים לישראל, כמו שלומית בת דברי על שהיתה בעלת דברים וכן בת בליעל, כן בת בארי, בת באר וכאשר פירשתי
און באמת טרעפט כמעט נישט דער ייחוס פון יהודית צו שבט ראובן, מ'טרעפט עס בעיקר אין רוקח בפירושו על "על הניסים", וואס ער שרייבט באריכות דער ייחוס פון איר:
כיון ששמעה אשה חכמה ביותר ששמה יהודיתוהיא אלמנה, בת מררי, בן עידוא בן יוסף בן עוזיהו בן אליהו בן ימיני בן גבעון בן רפיה בן אחיטוב בן מלכיה בן עצם בן נתנאל בן שמעון בן בני ראובן, ושם ?אביה? [לכאורה צ"ל אישה] מנשה, שמת בימי קציר חטים, והיתה יפיפיה וכו' עד שמצאו המלך בלא ראש וסדין פרוס עליו. מיד רדפו ישראל את אויביהם וכו'
זעט מען אז סיי דער פייטן רבי מנחם בן מכיר און סיי דער רוקח האבן גענומען זייער מקור פונעם זעלבן מדרש שהיה בידם, און וועגען דעם איז דער ערוגת הבושם וואס איז געווען א תלמיד פונעם רוקח, אויך מפרש דעם פיוט אזוי ווי זיין רבי האט געהאלטן אז זי - יהודית איז געווען א טאכטער פון "מררי".
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
" ושכל יצא משכל..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
" ושכל יצא משכל..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
