יומן מסע 2013 – פרק 2 (השלג הזה כבר כואב בעינים)
במהלך הלילה, מזג האוויר הנפלא של אתמול שינה את פניו וכ-10 ס"מ של שלג כיסו הבוקר את Glenwood Springs. אבל כשיצאתי הבוקר החוצה, השמיים התבהרו (הטמפרטורה 9°-) ומפלסות השלג כבר הספיקו לפנות את הכבישים.
כפי שאתם יכולים לראות מתמונת מגרש החנייה של המלון, כל המכוניות מכוסות שלג ולכן התעמלות הבוקר שלי היתה לפנות אותו מהרכב שלי. השלג שיורד כאן שונה מאוד מזה המוכר בישראל. הוא אבקתי ודק מאוד – כמו פודרה – והוא גם מאוד יבש. לפיכך הדרך הכי פשוטה לסלק אותו היא באמצעות מברשת שהיא חלק מכלי פינוי השלג המגיעים ברכב השכור.
התחנה הראשונה של היום היא העיר אספן (Aspen) הנמצאת כ-65 ק"מ דרומית מזרחית ל-Glenwood Springs, על כביש מספר 82. אספן נמצאת בגובה של 2,400 מטר ונחשבת כבירת הסקי של סלבריטאי ארה"ב. אחד מהאנשים שגרם לפופולריות של אספן הוא אחד הזמרים החביבים עלי מאוד – ג'ון דנוור .
דנוור התישב באספן בראשית שנות ה-70 וכתב בה את מרבית יצירותיו. לאחר מותו הטרגי, בתאונת מטוס ב-1997, הקימה לזכרו עירית אספן פארק סלעים
שעל חלקם חרוטים מילות השירים שכתב. הפארק שוכן על גדות נחל קטן ומשרה הרבה שלווה ורוגע. משמאל, תמונת הכניסה לפארק וכפי שתוכלו לראות ממנה היום, ה-31/12, חל יום הולדתו ה-69. שאר התמונות שצילמתי בפארק נמצאים בגלריית הפייסבוק
.
כפי שאפשר להבחין מהתמונות מאספן, במהלך הבוקר השתפר מאוד מזג האוויר אך זה היה שינוי זמני ומשעות הצהרים התקדרו מאוד פני השמים ושלג החל לרדת. התוכנית שלי היתה לחזור על כביש 82 עד לעיר Carbondale ומשם להמשיך ולחצות את הפארק הלאומי Grand Mesa על כביש 65.
ה-Grand Mesa הוא אחד הפארקים הלאומים הגבוהים ביותר בארה"ב ושיא הגובה שלו דומה לזה של ה-Loveland Pass אותו חציתי אתמול – כ3,600 מטר. בניגוד ל-Loveland Pass, אותו מפנים משלג באופן שוטף, את כביש 65 החוצה את ה-Grand Mesa לא תמיד מפנים והמצב שלו תלוי בעוצמת השלג. שיחת טלפון לשירות הפארקים הבהירה לי שכביש 65 מעט מושלג אבל פתוח לתנועה.
פרוש המילה Mesa הוא רמה וה-Grand Mesa היא רמה שטוחה, גבוהה ורחבת ידיים המכוסה שלג מספר חודשים בשנה. עובדה זו הופכת אותה ליעד אידיאלי לאופנועי שלג ובמהלך הנסיעה ראיתי עשרות כלים כאלה החוצים אותה לאורך ולרוחב. העליה לרמה תלולה ומפותלת וחלקים ממנה היו מכוסים עננים, אך הרמה עצמה היתה בהירה לחלוטין. התמונה משמאל היא רק אחת מאוסף תמונות שצלמתי שם ואת היתר תוכלו לראות, כרגיל, בגלריית הפייסבוק
.
הטמפרטורה לאורך הנסיעה על הרמה נעה בין 14°- ל-15°- מעלות ( יש תמונה בגלריה) והכביש היה מכוסה בשכבת קרח של מספר סנטימטרים. הטמפרטורה הנמוכה גורמת לנתזי הקרח, העולים מהגלגלים, לקפוא על גוף המכונית ובשלב מסויים, כשבתי הגלגלים מתמלאים בקרח, יש לעצור ולנקות אותם באמצעות מגדרת שגם אותה מספקים עם הרכב. בגלריה תוכלו לראות תמונה של הרכב לפני ואחרי הניקוי. בסה"כ זו היתה נסיעה חוויתית מאוד עם נופים מרהיבים.
נקודת העצירה של היום היא בעיר Grand Junction. זוהי עיר גדולה יחסית עם כ-70,000 תושבים והיא נמצאת כ-400 ק"מ מערבית לעיר דנוור אותה עזבתי אתמול. בעוד שדנוור נמצאת בצד המזרחי של הרי הרוקי ( Rocky Mountains ), העיר Grand Junction נמצאת בצידם המערבי. 400 הק"מ המפרידים בין הערים הם הרוחב של שרשרת ההרים המסיבית הזו. Grand Junction נמצאת בגובה של כ-1,400 מטר אך ככל שמתרחקים ממנה מערבה, הגובה הולך ויורד ולפיכך גם השלג הולך ומתמעט.
אני ממש מקנא בך על החוויות והנופים המדהימים, אבל הטמפרטורות ממש לא בשבילנו….
[…] השלג הזה כבר כואב בעיניים […]