המסמך המכריז על הקמתה של המדינה היהודית, היא מדינת ישראל, ידוע בשם "מגילת העצמאות",
אף ששמו הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל".
המגילה הוקראה מפי דוד בן גוריון בטקס הכרזת העצמאות, שנערך ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.
הטקס נערך בשעה ארבע אחר הצהריים, שמונה שעות לפני תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
במגילת העצמאות שישה חלקים:
א. חלק היסטורי
הצדקות ונימוקים
הזכות להקים מדינה
תלאות העם היהודי וסבלו
זכות טבעית ומשפטית
ההכרזה
ג. חלק מעשי (אופרטיבי)
גופי ממשל, מועצת העם,(כנסת), ומנהלת העם,(ממשלה).
ד. חלק ערכי
אני מאמין
ה. קריאות ופניות
קריאה לאו"ם
קריאה למדינות ערב השכנות
קריאה לערביי הארץ
ו. חתימות
חתימותיהם של שלושים ושבעה חברי מועצת העם שאישרו את המגילה
במעמד הכרזת העצמאות לא קרא דוד בן גוריון מן המגילה, אלא מטיוטה שהודפסה במכונת כתיבה.
מלאכת הקליגרפיה של מגילת העצמאות הוטלה אחר כך על המעצב אוטה וליש. המגילה כתובה על שלוש יריעות קלף (עור).
במקור היא נכתבה על שני ריבועי קלף שאליהם נתפר לאחר הטקס החלק הנוסף שעליו חתמו חברי מועצת העם.
ההשראה לעיצוב המגילה היא מספר התורה העשוי גווילי עור תפורים זה לזה בפתיל תכלת דוגמת הציצית, וכמוהו אף
היא כתובה באותיות סת"ם (בנוסח ספרדי). בתחתית הפתיל חותמת שעווה בצבעי ארגמן וחותמת מגן דוד.